יבוא מקביל ודיני קניין רוחני

המונח "יבוא מקביל" מתייחס ליבוא של מוצרים מקוריים, הנושאים על גביהם את סימני המסחר של בעלי הזכויות באותם המוצרים, זאת כאשר היבוא האמור מתבצע שלא באמצעות היבואן הבלעדי שלהם.

כלומר, כאשר מדובר על יבוא מקביל, אין עסקינן ביבוא של מוצרים מפרים או מזויפים, אלא במוצרים מקוריים המיובאים על-ידי גורם אשר אינו היבואן הבלעדי שלהם באותה הטריטוריה.

דיני קניין רוחני ביבוא מקביל

סוגיית היבוא המקביל של מוצרים שונים עלתה לדיון משפטי במסגרת הליכים משפטיים רבים, וביניהם ב-ת.א. 46348-02-10TOMMY HILFIGER LICENSING LLC ואח' נגד חיון יעקב.

במסגרת ההליך המשפטי האמור, התובעות 1-2 הן חברות אמריקאיות שרשמו בישראל את סימני המסחר "TOMMY HILFIGER", "TOMMY" וכן את הלוגו שלהן, אשר כולם סימני מסחר של מותג אופנה ידוע ומוכר.

הנתבע הוא תושב ישראל שעוסק ביבוא, שיווק ומכירה של טקסטיל, אשר בין היתר מכר מוצרים הנושאים את סימן המסחר של התובעות 1-2 "TOMMY HILFIGER".

במסגרת פשיטות משטרתיות על מחסן שהפעיל הנתבע ועל חנות לה מכר הנתבע פריטים, נתפסו פריטים החשודים כמפרים את סימני המסחר של התובעות 1-2. לאחר התפיסות המשטרתיות האמורות, הוגשה התביעה האזרחית לבית המשפט על-ידי התובעות.

כבוד השופט גדעון גינת קבע כי הנחת המוצא היא כי אין בכוחם של בעלי הזכויות בסימן מסחר למנוע פעולה המוגדרת כ"יבוא מקביל" של מוצרים מקוריים הנושאים את סימניהם המסחריים והמיובאים לישראל שלא באמצעות היבואן הבלעדי, וזאת להבדיל מהפרה של סימן מסחר בדרך של מכירה של מוצרים מזויפים. לכן, בכדי שפעולת היבוא תחסה תחת הגנת היבוא המקביל, על הנתבע להראות כי המוצרים שבמחלוקת מקורם בבעלים של סימן המסחר, וזאת להבדיל ממוצרים שיוצרו על-ידי גורם אחר וסומנו בסימן המסחר או בסימנים הדומים לו עד כדי להטעות על מנת להתחזות לו.

השופט גינת קבע כי במקרה שהובא לפניו אין מדובר ביבוא מקביל של מוצרים מקוריים, אלא עסקינן במוצרים הנושאים עליהם סימני מסחר מזויפים, כך שמדובר בהפרת סימני המסחר של התובעות. את קביעתו זו, מבסס השופט גינת על חוות הדעת שהגישו התובעות לעניין היות המוצרים המיובאים על-ידי הנתבע מוצרים מזויפים, אשר לעמדת השופט גינת הינה חוות דעת מהימנה ומשכנעת (כך, למשל, הצביע השופט גינת על ההבדלים בקודים הממספרים את דגם המוצר הרלוונטי, כפי שצוין במסגרת חוות הדעת האמורה). כמו-כן, השופט גינת קבע כי היה על הנתבע להביא ראיות מכלי ראשון בדבר דרך הגעת הסחורה שבמחלוקת לידיו.

אשר לטענת התובעות לעוולת גניבת עין לפי חוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999, קבע השופט גינת כי לעוולה זו שני יסודות אותם יש להוכיח- האחד, קיומו של מוניטין למותג הנפגע; השני, מעשי הנתבע עלולים להטעות את הציבור לחשוב כי יש קשר בין הסימן המקורי לסימן הנחזה לו.

השופט גינת קבע, כי במקרה דנן התקיימו שני היסודות של עוולת גניבת עי, ומכאן כי השימוש שעשה הנתבע במוצרים נשואי סימני המסחר של התובעות עולה גם כדי גרימת גניבת עין כלפיהן.

דיני יבוא מקביל ודיני עוולות מסחריות ובהם עוולת גניבת עין הינם תחום עיסוק מרכזי של משרדנו. אנו בעלי ניסיון עשיר ורב בכל הקשור לניהול הליכים משפטיים הנוגעים לדינים הללו, כמו גם ליתר דיני הקניין הרוחני, בפני כלל הערכאות המשפטיות השונות.

למידע נוסף הנוגע ליבוא מקביל או לעוולת גניבת עין, נשמח שתצרו קשר עם משרדנו ואנו נענה על כל שאלה ו/או בקשה שהיא מצדכם.

עו״ד עמית וולף – עורך דין קניין רוחני