"הקניין המוסרי" של היוצר

אדם הזמין צלם מקצועי לצלם אותו במשרדו לצורך יחסי ציבור. אותו אדם שילם לצלם עבור הצילום והפך לבעלים שלו. צד ג', שאינו קשור עם האדם שהזמין את היצירה, פרסם אותה ברבים מבלי שנתן קרדיט לצלם. האם יש פרסום זה משום הפרת הזכות המוסרית של הצלם?

דיני זכויות יוצרים וקניין רוחני

סוגיה משפטית זו נידונה במסגרת ת.א. 16297-08-15 לוי נגד ש.י. – א.ד. תקשורת בע"מ ואח' (בית המשפט המחוזי נצרת).

שם, התובע, צלם במקצועו, פרי לנסר, הוזמן על-ידי עורך-דין לצלם אותו כשהוא ישוב במשרדו. עורך הדין שילם עבור הצילום והפך לבעליו. זמן מה לאחר מכן, העביר עורך הדין את הצילום לאנשי יחסי ציבור כדי שיפיצו אותו. בעל מקומון השתמש בצילום בכתבה אודות אותו עורך-דין ובפרסומים נוספים מטעם המקומון ובסך הכל חמישה פרסומים שונים (באחד מהם הופיע הצילום כשהוא קטוע בחלקו), זאת מבלי שנתן קרדיט לצלם.

הנתבעים (חברת ההוצאה לאור של המקומון ובעלי המניות ומנהליה) טענו, בין היתר, כי הצילום המדובר הפך להיות נחלת הכלל מכוח פרסומו באתרים שונים, ועל כן אין מקום ליתן קרדיט. מכאן התביעה.

כבוד סגן הנשיא, השופט בנימין ארבל, קבע כי הקניין המוסרי רחב כמה מונים מזכות היוצרים. לכן, לעמדתו, גם אם העביר התובע או מכר את זכותו הקניינית בצילום לגורם אחר, עדיין לזכויותיו המוסריות יש תוקף בלתי פגיע.

כבוד השופט הוסיף וקבע כי בעוד שאת זכות היוצרים ניתן להעביר, הרי שהזכות המוסרית הינה זכות אישית בלתי עבירה ותישאר זכותו של היוצר גם כאשר הוא מכר את זכות היוצרים.

עוד נקבע כי אין ויכוח כי ההיקף והמידה הראויים בנסיבות העניין, לעניין קריאת שמו של היוצר על יצירתו (סעיף 46(1) לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2017), ידועים היטב לשני הצדדים במקרה בו עוסק התיק המדובר, ומכאן כי לא ניתן במסגרת חמשת הפרסומים הרלוונטיים קרדיט הולם לתובע.

אשר לטענת התובע, לפיה נעשה באחד מהפרסומים של אותו הצילום תהליך חיתוך כלשהו ובכך נעשה בו פגם וזכותו המוסרית הופרה (לפי סעיף 46(2) לחוק זכות יוצרים), נקבע כי על התובע לשאת בנטל ולהוכיח כי יש באותו פגם ביצירה כדי לפגוע בכבודו או בשמו, אך התובע לא עמד בנטל זה.

השופט סיכם וקבע כי אי מתן קרדיט לתובע מהווה משום פגיעה ברת פיצוי והוסיף כי אין הוא סבור כי פרסום יצירה של צלם מקצועי שעיסוקו בצילומים הזוכים לפרסום בכלי התקשורת הכתובה והדיגיטלית יכול להיחשב כדבר של מה בכך שאינו ראוי למתן קרדיט.

כמו-כן, נקבע כי אין ספק בכך כי מספר פרסומים של צילום אחד במסגרת ידיעות שונות, יש בהם מספר הפרות כמספר הצילומים שפורסמו, ובמקרה המדובר אין משום הפרה אחת המתבצעת במסכת אחת של מעשים, אלא מעשים שונים שנעשו במועדים שנים ובמסגרת פרסומים שונים.

גם בפסק דין זה, כמו גם בשורה ארוכה של פסקי דין שניתנו לפניו, שם בית המשפט את הדגש על זכויותיו של היוצר, זאת גם כאשר זכויות היוצרים ביצירה כבר אינם בבעלותו, שכן אין בכך כדי לפגום בזכות המוסרית של היוצר אשר אינה עבירה ונותרת בידיו.

משרדנו ניהל ומנהל הליכים משפטיים רבים, בערכאות המשפטיות השונות, שעיקרם בהפרת זכויות יוצרים והזכות המוסרית, ואנו בעלי ניסיון רב בתחום זה בפרט ובדיני זכויות יוצרים וקניין רוחני בכלל.

למידע בנושא חוק זכויות יוצרים, לחץ כאן

יש לך שאלה הנוגעת לזכות יוצרים או לזכות המוסרית? אנא צור קשר עם משרדנו בהקדם ואנו נשמח לעמוד לרשותך ולענות על כל שאלה או בקשה מצדך.

עו"ד עמית וולף – עורך דין זכויות יוצרים